ידע מאורגן

שבוע טוב קוראים יקרים. שבוע חדש בא אלינו לטובה, מקווה שנחתם טוב בסופ"ש או לפחות ביליתם כהוגן (ובאחריות).
היום נדבר על הארגון הלומד. כן, בדיוק כמונו הסטודנטים, גם ארגונים לומדים.

לפני שנסביר מהו הארגון הלומד, נגדיר את הבעיה בעזרת ששת מגבלות הלמידה בארגון:
* תפקידי זה אני! (אחריות בעל התפקיד)
* האויב בחוץ! להצלחה אבות רבים, הכישלון הוא יתום. במקום ללמוד מטעויות הנטיה היא להאשים מישהו אחר.

* אשליית השליטה. בעלי תפקידים מרגישים כי הם שולטים בכל הנסיבות מסביבם ונוטים לגישת Shoot & Aim שהיא בעצם גישת "נעשה ונחשוב"

* קבעון על אירועים

*אשליית הלמידה מנסיין

*אשליית שליטת ההנהלה

אז מהו הארגון הלומד? בתרגום צולע:
הארגון הלומד היא קבוצה של אנשים שמגדילים את הקיבולת שלהם באופן מתמיד בכדי ליצור את מה שברצונם ליצור.

אירגונים לומדים יטפחו חשיבה מוכוונת חדשנות, הם יהיו לרוב במבנה מכוון אנשים ובעלי תרבות גמישה ופתוחה לניסויים.

דוגמא לכלי שמסייע לארגון הלומד יכולה להיות הוויקי בו דנו לפני שני פוסטים.

וכאן נסיים את המהדורה של השבוע עם טום פטי ולהקתו שלומדים לעוף בלי כנפיים.

סרטים רבותי סרטים

שבוע טוב קוראים נאמנים,
מכיוון שהשבוע בהרצאה ראינו סרטונים מיו-טיוב, חשבתי להקדיש את הפוסט הזה לאחת המדיות האהובות על כולנו לניהול ידע ויזואלי, הלוא היא: יו-טיוב!

אז הנה כמה סרטונים שמצחיקים אותי, תהנו:

חברה קנדים מוזרים ומצחיקים בשם Picnicface במחווה למצגות הפאוור פוינט שכולנו שונאים להעביר כל כך.

והנה עוד צמד קומי שיכלתי לבחור כל אחד מבין מאות הוידאויאים שלהם והוא היה קורע באותה מידה. Jake & Amir שמם.

כנגד כל העקרונות של ניהול ידע, הם לא מאפשרים לעשות embed לסרטונים שלהם, אז הנה לינק:
http://youtu.be/KenH_w66jTI


הנה קליפ מגניב של איזילייה בנקס:

וכמיטב מסורת היו-טיוב, הנה חתול שמנגן על פסנתר!

אל אל אל XML

<פוסט>
<ברכת שלום> שלום לכם קוראים יקרים וברוכים הבאים לעוד פוסט של י-יד-ידע-ידע מנוהל <\ברכת שלום>
<הצגת נושא> היום אנחנו נדבר על פורמט להעברת ידע בשם XML <\הצגת נושא>
<הגדרה> XML הוא פורמט להעברת מידע שמיועד להיות קריא על ידי אדם ומכונה. שפת ה XML היא שפת markup שמגדירה סט של חוקים לאיך לקרוא מסמכים דיגיטליים <\הגדרה>
<שימושים> שפת ה XML משמשת להעברת מידע מצד שרת לצד לקוח. כמו כן היא משמשת לשמירת הגדרות תצוגה בתכנות אפליקציות <\שימושים>

<הסבר על היררכיה>
       <פתיחה של הסבר>המידע ב XML בנוי בצורה היררכית כך שהוא יכול לתאר אובייקטים של ממש <\פתיחה של הסבר>
       <דוגמא> לדוגמא, ניתן לייצג אובייקט של סטודנט בצורה כזו:
                <שם>אורי קלר <\שם>

                <כתובת> <רחוב> שפינוזה<\רחוב> <מס בית>11 <\מס בית> <עיר> תל אביב<\עיר> <\כתובת>
            <\דוגמא>

<\הסבר על היררכיה>

<שיר לסיום>

<\שיר לסיום>

<משפט לסיום> כמו שאומר השיר, שפת ה markup שלנו היא בומבה של שפת markup. <\משפט לסיום>
<\פוסט>

וויקי-כנפו-פדיה

שוב שלום קוראים יקרים. היום אנחנו נעסוק בנושא של וויקים למיניהם ואיך הם עוזרים לנו לנהל ידע.

כמובן שהאסוציאציה הראשונה שלכם היא לוויקיפדיה, האינציקלופדיה האינטרנטית שנוסדה ב-2001 ומחזיקה מעל ל-26 מליון מאמרים בכ-300 שפות. מאיפה הבאתי את הידע הזה אתם שואלים? מוויקיפדיה! הנה הערך. רקורסיבי ומטריד...

אז אמנם וויקיפידיה הם אלו שטבעו את הביטוי, אבל מאז וויקי נהיה שם נרדף לכל אתר המרכז ידע בנושא כלשהוא.
החל מוויקי של החברה שאני עובד בה (שאתם לא יכולים לגשת אליו כי אתם לא ברשת...), דרך Wikileaks (וויקי המוקדש להדלפות ושמייסדו מבוקש בכמה וכמה מדינות), כלה בויקי של פרויקט תכנות ספציפי.

על הוויקי להיות פשוט, אך עליו לספק את המידע הדרוש, דינאמי (יכול להשתנות במידת הצורך) ושיתופי (למשתמשים יש יכולת להוסיף ולערוך בו תוכן).

עוד עיקרון מהותי לוויקי הוא שהוא לא יביע דעה בנושא, או מה שנקרא באנגלית, No Point Of View שכן הוויקי בא לידע ולא לחוות דעה אישית.

And that's all I have to say about wikis...
עד הפעם הבאה, או כמו שאומר המחסל/מושל:

Outsmarting Yeda, Together..

שלום רב קוראים יקרים, השבוע כאן בבלוג אנו נעסוק בחוכמת ההמונים, ומרגע זה הפוסט יפסיק להיות בחרוזים.

הפתגם הותיק גורס שטובים השניים מן האחד, אבל האם מישהו ניסה פעם להוכיח את האמירה הזאת?
השבוע יערך כאן בי-יד-ידע-ידע מנוהל ניסוי פורץ דרך בו נוכיח את הפתגם באמצעות חוק ריד!
חוק ריד גורס כי סך הקשרים ברשתות גדולות (מדבר בעיקר על רשתות חברתיות) עשוי לגדול בצורה אקספוננציאלית ולהגיע לגדלים אדירים. תכונה זו מתאפשרת בשל סך כל תת הקבוצות האפשריות של קשרים בתוך אותה רשת.

אם כן, הנוסחא שמציע ריד אומרת: שתיים בחזקת אן מינוס אן מינוס אחד. או בצורה קצת יותר קריאה:
\

מצויידים בנוסחא זו, ניגש לבחון את אמיתותו של הפתגם הידוע.

Reed(2) =  2^2 - 2 - 1 = 1

Reed(1) = 1^1 -1 -1 = -1

||

V

Reed(2) > Reed(1) 

ועל כן טובים השניים מן האחד!! תוצאה בלתי צפויה של הניסוי היא שע"פ נוסחאת ריד, לרשת של אדם יחיד יש עוצמה שלילית, וכך, הצלחנו בניסוי אחד גם להוכיח את הפתגם "טובים השניים מן האחד" וגם להפריח את השיר "טוב לבד" של אפרת גוש.

ובטיפה של רצינות, כולנו משתמשים בוויז ועל כן אין צורך להסביר לחפור לכם כאן על למה ההמונים הם חבר'ה מאוד חכמים. אז נסיים השבוע בלהציג לכם עוד מודל בשם "החלונות של ג'והרי".

לא, זה לא החלק השביעי בשמינולוגיית מלחמת הכוכבים, אלא מודל המחלק את החיפוש אחר הידע ל-4 חלונות.

ואטווינוווינו: הידע שאנו מחזיקים ומודעים לקיומו. נכסי המידע הידועים שלנו.

דונטנוווינו: ללא ספק החלון המחרפן מכולם! דברים שאנחנו יודעים, אבל לא יודעים שאנחנו יודעים?! פילוסופי משהו..

נוווידונטנו: מה שיכול להיקרא בורות רציונלית. אני יודע שאין לי מושג מה ההבדל בין יאיר יחימוביץ' לנפתלי ישי. אולי יום אחד אני אתחיל לקרוא קצת דה-מרקר או משהו.. ובנתיים, זוז! אתה מסתיר את האח הגדול!

דונטנוווידונטנו: מה צופן לנו העתיד? מי יודע... עד כדי כך שאנחנו אפילו לא יודעים את מה אנחנו עוד לא יודעים. 

ונסכם את המודל הזה בשיר: אנייודעתשאתהיודעשאנייודעתשאנילאיודעתכלום של אתי אנקרי.

על כבשים ואנשים

שלום קוראים יקרים.
השבוע במסגרת בלוג ניהול הידע שלי אנחנו נדבר על מושג בניהול ידע שנקרא Ba.

אז Ba אם כן, היא דרכם של כבשים ושל יפנים לנהל ידע. כבשים, כי אין להן הרבה דרכים לנהל את הידע שלהן מלבד להגיד אותו בצורת "Baaa". יפנים, כי Ba היא תורה בניהול ידע שנטבעה ע"י הפילוסוף היפני  Kitaro Nishida ופותחה ע"י Shimizu (כי עם שם פרטי כמו שימיצו, אתה לא באמת צריך שם משפחה...)

בה היא פלטפורמה, או אם תרצו, מרחב לקידום ידע אישי ו/או קולקטיבי. אם נמשיך עם דימוי הכבשים אז אפשר לראות את בה ככר מרעה לרעיונות. אם אנחנו מדברים על ארגון למשל, אז בה יהיה המקום בו ירוכז כל הידע הארגוני בתוך תהליך יצירת הידע.

ונסיים עם עוד קצת כבשים שמנהלות ידע על הסכנות שעורבות להן בשיר Sheep של הפינק פלויד:

"מעבירות את זמנכן בצורה בלתי מזיקה על כרי המרעה

מודעות רק במעט לאיזושהיא אי נוחות קלה באוויר

מוטב שתיזהרו!

יתכן וכלבים מסתובבים להם באיזור

הבטתי אל מעבר לנהר הירדן ושם ראיתי

שדברים הם לא כפי שהם נראים..."

עד כאן להשבוע. תתרחקו מהכביש, אם אתם רוצים להזדקן!

אחד, מי יודע?

שלום קוראים יקרים וברוכים הבאים ל"י-יד-ידע-ידע מנוהל". בבלוג זה אני אחלוק איתכם את הגיגיי שלי בנושאי ידע, ניהול וניהול של ידע.
ואם בנושא של ניהול ידע עסקינן (לגמרי במקרה כן? שלא תחשבו שזה הנושא היחיד שאנחנו הולכים לעסוק בו.. ז'תומרת חוץ מהעבודה שזה הנושא היחיד שאנחנו הולכים לעסוק בו), אז אין דוגמא יותר קלאסית מחג הפסח הבא עלינו לטובה ואיתו ההגדה. "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". מבינים? לנהל ידע בחג הפסח זאת פאקינג מצווה!!

ועכשיו, נסביר קצת על ההבדלים בין כל מיני מושגים שלהדיוט (תרגעו, כשזה ב-ה זה לא מעליב) עלולות להישמע בדיוק אותו הדבר.

נתונים

נתונים הם כל אוסף לא אקראי של אותות. נגיד, שכתוב לכם במבחן בהנדסת איכות "נתונה פונקציית ההתפלגות הנורמאלית", ואז איזה תרגיל שממש לא קשור אליה בשום צורה, וזה נראה לכם ממש אקראי, כי בחיים לא ראיתם משהו כזה בשום מבחן ב-10 שנים האחרונות? אז זה...

מידע

רגע, אז מה זה מידע אם כך? מידע הוא משהו התורם להפחתה באי ודאות. נגיד, למלמל למתרגל מילים אקראיות מהשאלה עם סימן שאלה בסוף, מתוך תקווה לסחוט ממנו משהו שאיכשהוא יצליח להפחית קצת מאי הוודאות שלך לגבי אם אתה צריך להירשם לקורס הזה שוב בסמסטר הבא או לא? אז זה...

ידע

אז מה זה לעזאזל ידע?? ידע, הוא מידע שאומת בהקשר מסויים ויכול לשמש כבסיס לפעולה. נגיד, לזרוק על החבר שיושב לידך חתיחת מחק ולהגיד: "פסססט, מה סימנת ב-4??", ואז להשתמש בתשובה שהוא יענה כבסיס פעולה ללסמן את אותה התשובה בטופס שלך? אז זה...

ועכשיו שהבהרנו את זה, נשמע את השיר : What You Know שנכתב, אתם ניחשתם, על ניהול ידע!